פסק-דין בתיק תא"מ 2161/07

המדובר בשתי תביעות כספיות הדדיות שנולדו בעקבות הסכם שכ"ט ומתן שירותים משפטיים בין בעלי הדין. התובע הינו עורך דין והנתבעת הייתה לקוחתו, אשר פנתה אליו, על פי הנטען, להסדיר מעמד של אמה של הנתבעת במדינת ישראל ובתמורה לכך התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 $ כולל מע"מ.

בעוד שהתובע טוען כי השלים את מלאכתו עד תום כנדרש ממנו ועל כן הוא זכאי למלוא התמורה המוסכמת, טוענת הנתבעת כי התובע לא עשה מאומה לטפל בעניין אמה וניצל את מעמדו ואת כוחניותו (כהגדרתה) על מנת לקבל ממנה כספים שלא כדין.

גברת בריזקין הגישה תחילה את תביעתה נגד עו"ד חיר במסגרת תביעה קטנה שהוגשה ביום 27/3/07 (ת.ק. 611/07) ע"ס 8,000 ש"ח, סכום אשר שולם על ידה לעו"ד חיר מבלי שעשה דבר. תיק זה הועבר לתביעה אזרחית רגילה בבית משפט השלום וקיבל את המספר ת.א. 2235/08 וזאת על מנת לאחד אותו עם תביעתו של עו"ד חיר שהוגשה במסגרת תיק אזרחי 2161/07, בה תבע עו"ד חיר את הסך 13,850 ש"ח (שהוא יתרת הסכום המגיע לו, לטענתו, לאחר שקיבל מגב' בריזקין סך 7,000 ש"ח בלבד). התביעה של גב' ברוזקין תוקנה לאחר נטילת רשות והסעד הכספי הועמד על סך 28,000 ש"ח, לאחר שנתבקש סכום נוסף של 20,000 ש"ח עבור נזק לא ממוני.

למרות שהמחלוקת הייתה ראויה לבירור בהליך של גישור או בהליך של בוררות בפני לשכת עורכי הדין, עמדו הצדדים על ניהול הדיון על פי דיני הראיות באופן דווקני, כולל חקירות נגדיות ארוכות (ולא מידתיות), תוך שימוש בביטויים לא ראויים ואף פוגעניים.

כאמור, התובע טוען והדגיש זאת בעדותו ובחקירתו בבית המשפט, כי אלמלא הייעוץ המשפטי והמכתבים ששלח אל משרד הפנים והביקורים שעשה במשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמד אמה של גב' בריזקין בתחומי המדינה, לא הייתה מקבלת מעמד של אזרח במדינה. מנגד, טענה הנתבעת כי היא פנתה אל התובע על מנת להסדיר את מעמדה של אמה בארץ, שהינה אישה מבוגרת בת 74 אשר סובלת ממחלות רבות וקשות, וזקוקה לטיפול רפואי צמוד אשר בלעדיו היא נמצאת בסכנת חיים. לשם כך, היא חתמה על הסכם שכ"ט ולפיו התחייבה לשלם את הסך 5,000$ כאשר במעמד החתימה שולמה מקדמה בסך 8,000 ש"ח. הנתבעת האמינה למצג של עו"ד חיר לפיו הוא יסדיר עניין זה, למרות שמדובר בגברת נוצרייה ולפיכך חוק השבות אינו חל עליה.

מהחומר הראייתי שהובא בפני בית המשפט, ניתן ללמוד כי אמה של גב' בריזקין התגוררה אצלה בהתאם לאשרת תייר אשר תוקפה היה עד וכולל 24/9/97, ולכן היה נחוץ לנתבעת להסדיר את מעמד אמה בתחומי המדינה. מסתבר שחרף הבטחות עו"ד חיר לטפל בעניין, פשטו ביום 12/6/06 שוטרים ממשטרת ההגירה על בית גב' בריזקין על מנת לעצור ולגרש את אמה מתחומי המדינה. טענותיה של גב' בריזקין כי העניין יטופל על ידי עורך דין חיר אשר מסר כי מותר לאמה של הנתבעת להוסיף ולשהות במדינה, הסתברו כלא נכונות, שכן למעט הגשת בקשה שלא התאימה לנסיבות האישיות של אמה של הנתבעת, לא נעשה דבר נוסף.

גב' בריזקין פנתה למרכז לסיוע משפטי לעולים על מנת לדעת כיצד עליה לנהוג במצוקה שנוצרה, ולאחר בירור הסתבר כי עו"ד חיר הגיש בקשה למתן מעמד קבע מבלי שצוין כי מדובר במבקשת שהינה קשישה נוצרייה עם דרכון שאינו בתוקף ומסיבה זו לא היה סיכוי לבקשה.

מהנתונים הנוספים שהובאו במהלך שמיעת הראיות ניתן לדלות כי המרכז לסיוע עולים הוא אשר המשיך בטיפול בעניינה של אמה של גב' בריזקין.

חרף הסיכומים המשתרעים על עשרות עמודים שהגישו עו"ד חיר ובא כוחה של גב' בריזקין, וחרף הפרוטוקול הארוך שהתנהל במהלך שמיעת הראיות, הרי ניתן לטעמי להכריע במחלוקת הנ"ל מבלי להיגרר לסבך המחלוקות הפרטניות שאינן נחוצות לצורך הכרעה בתיק זה. ניתן להכריע במחלוקת לאור הנתונים הפשוטים לפיה הגיש עו"ד חיר בקשה בשמה של אמה של גב' בריזקין וכן פנה במכתב אל משרד הפנים ומותר להניח שניהל מספר שיחות טלפון וערך מפגש או שניים עם גב' בריזקין. התמורה בסך 7,000 - 8,000 ש"ח נראית הולמת את השירות המשפטי הנ"ל.

נוכח האמור בפסקה הקודמת, אני מחליט לדחות את שתי התביעות, מבלי לעשות צו להוצאות.

המזכירות  תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,  כ"א תמוז תשע"ב, 11 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

             תימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: